היכן אפשר לקבל את ההכוונה המקצועית שלנו?


FacebookTwitter

 

מקצועות – מדעים
 
     
סטטיסטיקאים
: תחומי העבודה של סטטיסטיקאים הם הוראה ומחקר; עיסוק בסטטיסטיקה במסגרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושאים כמו מפקד אוכלוסין, סקרי דעת קהל ועוד; מדד מחירים לצרכן, חישובי שכר ממוצע במשק, מדגמי בחירות, חישובי רייטינג, מתן מידע סטטיסטי למקבלי החלטות בתחומים שונים כגון: תעשייה, רפואה ובנקאות ועוד.

  
קריפטולוגים
: קריפטולוגים עוסקים בתורת ההצפנה. זהו ענף במתמטיקה ומדעי המחשב הקשור לאבטחת מידע ולהצפנה. ההסתרה נעשית ע"י שיטה מתמטית שבה הופכים מסר קריא לאוסף סימנים, הוא הצופן. כדי לפענח את הצופן נדרשת ידיעת המפתח הנכון. הקריפטולוגיה מורכבת מקריפטוגרפיה (מחקר שיטות ההצפנה ויישומן) וקריפטואנליזה (חקר שיטות פיצוח הצופן). העיסוק בקריפטולוגיה עתיק. בתנ"ך, למשל, ניתן למצוא צופן אתב"ש בירמיהו כ"ה, כו ונ"א, מא: "ששך"= בבל, ובירמיהו נ"א, א: "לב קמי"= כשדים.
 
 
   
  
אנשי שירות מחשבים
: התקנה, הפעלה ותיקון מחשבים בחברות ואצל אנשים פרטיים.
 
   
  
מפעילי מערכות מחשב
: אנשי סיסטם. אחראים על תקינות עבודת מחשבים הפועלים 24 שעות ביממה. עוסקים בתפעול ותחזוק שרתים ומערכות מחשב מרכזיות ובתמיכה למשתמשים במערכות אלו.
 
   
  
ניהול מערכות מידע
: מנהלי מערכות מידע (מנמ"רים) אחראים על יישום מערכות המידע של הארגון בו הם עובדים ועל התמיכה בהן. המנמ"רים עוסקים במחשוב תהליכי הארגון, כגון תקציב, מכירות, משאבי אנוש, שיווק, אבטחת איכות ועוד על ידי פיתוח והטמעה של מערכות מידע על כל הכרוך בכך, וכן אחראים על מערכות המידע של הארגון ברמת התשתית: שרתים, רשת התקשורת ועוד.
 
 
   
  
הנדסת אלקטרוניקה
: תכנון, הרכבה ועוד של אלקטרוניקת צריכה (מחשב, וידאו, די.וי.די, מוסיקה ועוד), תקשורת ואינפורמציה (אנלוגית, דיגיטלית, אופטית, מכ"מ), מיקרואלקטרוניקה ושיטות ייצור של מעגלים ומערכות אלקטרוניות ממוזערות שבהן מיליוני רכיבים מיוצרים על צ'יפ אחד, ועוד.
 
   
  
הנדסת מכונות
: מחקר, תכנון, פיתוח, ייצור ותחזוקה של מערכות מכאניות ומערכות אנרגיה. למשל: מנועים, כלי רכב, כלי תעופה, מכונות לשימוש ביתי יומיומי, מכונות ייצור בתעשייה, מערכות לשימושים רפואיים, מערכות להפקה ולניצול אנרגיה, מערכות מיזוג אוויר, מערכות בקרה ואוטומציה, רובוטים ומערכות אלקטרו-מכאניות משובצות מחשב (מערכות מכטרוניות).
 
   
  
הנדסת תעשייה וניהול
:
החיבור בין תעשייה וניהול החל עם הקמת המפעלים הגדולים הראשונים, כאשר נוצר הצורך להגביר את קצב התפוקה מחד ולהוזיל את עלויות הייצור והתפעול מאידך כדי לשמור על רווחיות. מהנדס תעו"נ  עוסק בשיפור מערכות ותהליכים המשלבים טכנולוגיה ואנשים. עיסוקו כולל שילוב תחומי הדעת של מדעים מדויקים, נושאים טכנולוגיים (תרמודינמיקה, חומרים, הנדסת חשמל וכדו'), מדעי הניהול, מדעי ההתנהגות ומקצועות המחשב.
 
 
   
  
הנדסת בניין
: נקראת גם הנדסה אזרחית. תכנון, ביצוע וניהול כל סוגי המבנים – ממבני דיור ותעשיה, דרך גשרים וסכרים ועד שדות תעופה, כבישים, נמלים ועוד. היווצרות המונח "הנדסה אזרחית" בא להבדיל בין מבנים לצרכים צבאיים ומבנים לצרכים אזרחיים.
 
   
  
הנדסת מערכות תקשורת
: תחום המשלב אלמנטים מהנדסת מחשבים והנדסת חשמל. אפיון ופיתוח של מערכות תקשורת ומערכות מידע. עיסוק בתקשורת בין רכיבים בודדים (כגון: תקשורת בין טלפון סלולארי לתחנת הבסיס של הרשת) ובתקשורת ברמה של רשתות ומערכות תקשורת גדולות (כגון: ניהול מערכות, חקר ביצועי רשתות ועוד).
 
 
   
  
הנדסת אלקטרואופטיקה
: אלקטרואופטיקה היא שילוב בין תחומי האלקטרוניקה והאופטיקה: בדיקת הקשר שבין אופטיקה ותורת גלי האור, לבין אלקטרוניקה ותורת החשמל, ויישומו. שימושים לדוגמא: רכיבים אלקטרואופטיים נמצאים בגלאים כגון גלאי אנשים (בשערים חשמליים למשל), בגלאי עצמים (כמו בכניסה למקומות ציבוריים שונים), בלייזר, בסיבים אופטיים המשמשים להעברת מידע, ועוד.
 
   
  
הנדסת אווירונאוטיקה וחלל
: מהנדסי אווירונאוטיקה וחלל עוסקים בפיתוח, תכנון ובקרה של מערכות מוטסות, הכוללות מטוסים מאוישים, מטוסים ללא טייס, מסוקים, טילים, מערכות נשק, מנועים סילוניים, מנועים ראקטיים, מתקני שיגור ולוויינים.
 
   
  
הנדסה ימית
: תחום ההנדסה הימית כולל את כל הקשור בטכנולוגיות של חופים ונמלים, טכנולוגיות של אניות וטכנולוגיות לניטור, שמירה ושיפור סביבת המים (הנדסה ימית סביבתית). תחום זה נמצא בשימוש הן בהנדסה צבאית והן בהנדסה אזרחית.
 
   
  
הנדסה ביו-רפואית
: פיתוח כלים הנדסיים וייצור מכשירים רפואיים מתקדמים לטיפול ולמניעה, כגון: מכשירים לא פולשניים לטיפול בבעיות שונות, כלים מדויקים לטיפול בבעיות פנימיות (כמו: ציוד לצנתור), עזרים מלאכותיים המושתלים בגוף האדם וכו'. תחום זה מורכב משילוב של תחומי ידע כגון: רפואה, פיזיולוגיה, כימיה, פיסיקה, מדעי החיים, אלקטרוניקה, מכניקה ועוד. בתוך תחום זה ניתן למצוא התמחויות שונות, כמו הדמיה ומכשור רפואי, ביו חומרים (חומרים המשמשים להחלפת חלקים של מערכות ביולוגיות או לפעולה במגע קרוב עם רקמות חיות), ביו מכניקה, איברים מלאכותיים ועוד.
 
   
  
הנדסה ביוטכנולוגית
: בדומה להנדסה ביו רפואית עוסקת הביוטכנולוגיה ברווחת האדם מבחינה רפואית, אך היא מנצלת את תהליכי החיים במערכות ביולוגיות (תאים או רקמות של צמחים, בע"ח או מיקרואורגניזמים, או בחומרים מיצורים אלה – גנים, אנזימים והורמונים) לצורך ייצור מוצרים בתחומי התעשייה, הרפואה והחקלאות.
 
 
   
  
הנדסה גיאודטית
: גיאודזיה היא מדע העוסק במדידה של פני כדור הארץ, במיפוי, תיאור תנועות כדור הארץ, נתונים על כוח המשיכה שלו וכדו'. מדע זה מהווה בסיס למיפוי, לניהול ולפיתוח תשתיות בינוי, תחבורה וטלקומוניקציה, לפיתוח מערכות מודיעין ועוד. כחלק מתחום זה קיימת הפוטוגרמטריה, שבה משתמשים במכשור מיוחד כדי לצלם שטחים נרחבים מהאוויר, לפענח ולנתח את המידע העולה מהם.
 
  
   
  
מכטרוניקה
: שילוב בין תחומי הנדסת מכונות, הנדסת אלקטרוניקה והנדסת תוכנה (מחשבים). המלה מורכבת משילוב המילים מכניקה ואלקטרוניקה. מדובר בעבודה עם מערכות המשלבות חומרה ותוכנה, (מערכות אלקטרו מכניות), כגון: מערכות מסוימות הנמצאות ברכב, רובוטי חלל, וידאו, נגני סי. די. ועוד. השכלה בתחום זה מאפשרת תכנון מערכות ע"י אנשים הבקיאים בכל האספקטים השונים שלהן, במקום להזדקק לצוות אשר כל אחד מאנשיו בקי באספקט אחד בלבד של הייצור.
 
   
  
ארגונומיה/
הנדסת אנוש
: חקר נקודות יחסי הגומלין בין בני אדם לסביבה, למוצרים טכנולוגיים ולחלקים אחרים במערכת. הארגונומיה תורמת לעיצוב ופיתוח מוצרים, סביבות ומערכות מותאמים לצרכי המשתמשים בהתאם ליכולותיהם, מגבלותיהם וצרכיהם. היום עוסקים ארגונומים בצורה נרחבת בסביבת עבודה ממוחשבת, שבה יושב אדם מול המחשב שעות רבות ביום. הם לוקחים בחשבון גורמים כיציבה, מערכת השלד, גפיים, צוואר, שרירים. לעתים הם עוסקים גם בהדרכה לעובדים בנושאי מניעת נזקים ותיקונם.

   
  
בוטניקאים
: בוטניקאים עוסקים בחקר הצמחים, מיון עולם הצומח לסוגיו השונים, חקר תפוצת הצמחים על פני כדור הארץ, תיאור הצמחים ותיעודם.
 
 
   
  
זואולוגים
: זואולוגים עוסקים בחקר בעלי-החיים, מבנה גופם, דרכי גידולם, דרכי התרבותם, סביבות גידולם, התנהגותם והיחסים בינם ובין בע"ח אחרים. לתחום זה ישנם תחומי משנה על פי חלוקה לקבוצות בע"ח שונות. למשל: אורניתולוגיה (חקר העופות), אנטמולוגיה (חקר החרקים) ועוד.
 
 
   
  
גנטיקאים
: חקר התורשה. גנטיקה מולקולרית חוקרת את הנוקלאוטידים, חומצות הגרעין והגנים ברמה המולקולרית, וכן מוטציות ומחלות גנטיות (תורשתיות).

   
  
ביוכימאים
: חקר מולקולות ביולוגיות (חלבונים, סוכרים, שומנים), יחסי הגומלין ביניהן והשפעת הרכבם על תהליכים ביולוגיים.

   
  
ביו-פיסיקאים
: חקר תהליכים ביולוגיים מההיבט הפיסיקלי. למשל: תנועת נוזלים בתא ובגוף, השפעת הכבידה על תנועת אורגניזמים, הולכה חשמלית בגוף ועוד. מדע בין תחומי זה עוסק בהפעלת כלים מתחום הפיזיקה, המתמטיקה, הכימיה ומדעי המחשב לחקר מערכות ביולוגיות. ההבנה שיש חיבור משמעותי בין התחומים הביא לחיבור תחומי הלימוד הללו, וכיום ברוב האוניברסיטאות יש חוקרים העוסקים בביו-פיסיקה.
 
   
  
ביו-אינפורמטיקה
: פיתוח עזרי מחשוב לשימוש הביולוגיה, במיוחד בתחומי הגנומיקה (מכלול החומר התורשתי של יצורים חיים), הפרוטאומיקה (חקר החלבונים המקודדים ע"י הגנום, כולל תכולת החלבונים בתא, מבניהם, האטרקציות ביניהם וכו') והפילוגנטיקה (חקר הקרבה האבולוציונית בין קבוצות אורגניזמים שונות). הביו-אינפורמטיקה חוקרת את המידע הביולוגי באמצעות מחשב ומכניסה סדר והבנה של המידע הלקוח מניסויים ביולוגיים לשם ניתוח, עיבוד והסקת מסקנות מהמידע.
 
   
  
ביומכניקה
: חקר תנועתם של אורגניזמים, וכן תנועתם של איברים שונים, כמו הלב והריאות, בגוף האורגניזם. תחום משנה: קינסיולוגיה  (חקר תנועת האדם). ברפואה: חקר השרירים והתנועה של הגוף. ברפואה משלימה/אלטרנטיבית: תורה הוליסטית של ריפוי גופני ונפשי. גישה כוללת לאיזון מערכת התנועה ויחסי הגומלין בין מערכות האנרגיה השונות של האדם.
 
   
  
ביולוגיה מולקולרית
: חקר תהליכים ביולוגיים, כמו נשימה, פוטוסינתזה וייצור חלבונים ברמה המולקולרית.
   
  
ביולוגיה תאית
: חקר מבנה התא ותפקודו ברמת האברונים וברמה המולקולרית.
 
   
  
פיסיולוגיה
: חקר התפקוד המכני, הפיזי והביוכימי של גופם של יצורים חיים ויחסי הגומלין ביניהם. תחומי משנה: אלקטרופיזיולוגיה ונוירופיזיולוגיה (= חקר השרירים [אלקטרו], חקר המוח [נוירו] ומערכת העצבים).
    
 
   
  
אנטומיה
: חקר מבנה האיברים בגוף האורגניזם והרכבם. תחומי משנה: זואוטומיה: חקר איבריהם של בעלי-חיים. פיטונומיה: חקר מבנה הצמחים. אנטומיה השוואתית: חקר הגורמים להבדלים בתפקוד ובמבנה של יצורים שונים ברמת האיברים.
 
   
   
   ממיקולוגיה: חקר הפטריות.

   
   
     פיקולגיה:
חקר האצות.

   
  
אתולוגיה
: חקר דפוסי התנהגות בעלי-חיים בסביבתם הטבעית.
 
 
   
  
מיקרוביולוגיה/ בקטריולוגיה
: חקר החיידקים. מיקרוביולוגיה רפואית חוקרת מחלות הנגרמות על-ידי חיידקים. בקטריולוגיה היא ענף של המיקרוביולוגיה, המדע העוסק בחקר הפרוקריוטיים (יצורים מיקרוסקופיים בעלי תא יחיד חסר גרעין). כיום, נעשים שימושים רבים בחיידקים לצורך יצירת חומרים כגון הורמונים (אינסולין) בעזרת הנדסה גנטית ומִחזור חומרים בטבע.
  
   
   
       וירולוגיה: חקר הנגיפים.
 
   
  
אפידמיולוגיה
: חקר מגפות.
 
 
   
   
     אקולוגיה: חקר יחסי הגומלין בין אורגניזמים לבין עצמם ובינם לבין סביבתם. (מעבר למשמעות
       הביולוגית של מונח זה משתמשים אנשים במונח אקולוגיה גם במשמעות "סביבה טבעית" ו"איכות
       הסביבה").


   
  
פאוניסטיקה
: חקר תפוצתם של בעלי-חיים במקומות שונים בעולם, והסיבות לכך.
  
   
  
אבולוציה
: חקר התפתחות האורגניזמים במרוצת הדורות והשפעת התורשה והסביבה על התפתחות זו. תחומי משנה: מיקרואבולוציה וגנטיקה של אוכלוסיות: הרמה המולקולרית. חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות. מקרואבולוציה: רמת האוכלוסיה העולמית. חקר הפצתם של אורגניזמים ותכונות על פני כדור הארץ במרוצת הדורות.
 
 
   
  
ביולוגיה התפתחותית/ אמבריולוגיה/ אונטוגנזה
: חקר התפתחות האורגניזם מרגע היווצרותו ועד מותו. חקר גדילת התאים, התמיינותם והתפתחות הרקמות והאיברים השונים.
 
 
   
   
     פילוגנטיקה: חקר הקרבה היחסית בין מינים שונים של אורגניזמים.

 
     
   
   
      טוקסיקולוגיה: חקר הרעלים, הרעלנים והשפעתם על אורגניזמים.
 
  
כימיה אורגנית
: חקר תרכובות אורגניות (מכילות פחמן ומימן). תחום זה מהווה בסיס לביוכימיה, העוסקת בחקר התהליכים הכימיים באורגניזם החי. 95% מהחומרים הידועים הם תרכובות אורגניות ומרבית הכימאים בעולם כיום עוסקים בכימיה אורגנית. הכימיה האורגנית משמשת בסיס לענפי תעשייה רבים, כגון תעשיית צבעים, דלקים, דשנים, תרופות, מזון ועוד. דוגמא: כימיה אורגנית של פולימרים היא הבסיס ליצור ניילון, פלסטיק, גומי, טפלון ועוד. סינתזה והפרדה של תרכובות אורגניות מרחיבים עוד יותר את שימושי הכימיה האורגנית.

   
  
כימיה אַנאורגאנית
: חקר תרכובות אנאורגאניות, שאינן מכילות אטומי פחמן ומימן הקשורים ביניהם. אחד הנושאים העיקריים בהם עוסקת הכימיה האנאורגאנית הוא המבנים המיוחדים הנוצרים בגבישים ובסריגים.

   
  
כימיה אנליטית
: שיטות לבדיקה ובחינה של חומרים, על-מנת לברר את הרכבם הכימי, את נוסחת המבנה שלהם, ונתונים אחרים. כוללת אנליזה איכותית, הבאה לבדוק אם יסוד מסוים נמצא בחומר הנבדק או לא, ואנליזה כמותית, הבאה לבדוק את כמותו של יסוד מסוים במידה שהוא נמצא באותו חומר.
 
   
  
כימיה פיסיקלית
: עוסקת בתכונות הפיסיקליות של החומרים ובשינוי שלהם, כגון: טמפרטורה, מסיסות, ערבוב, חמצון וחיזור ועוד. מחולקת למספר תחומים עיקריים, כמו: תרמודינאמיקה (שינויי טמפרטורות בתגובה כימית. קשור גם לתחום הפיסיקה), אלקטרוכימיה (יחסי הגומלין בין תרכובות או יסודות של החומרים הנותנים או מקבלים אלקטרונים מתרכובות או יסודות אחרים), הנדסת חומרים ועוד.
 
   
  
אלקטרוכימיה
: יחסי הגומלין בין תרכובות או יסודות של החומרים הנותנים או מקבלים אלקטרונים מתרכובות או יסודות אחרים.
 
   
  
סטויכיומטריה
: תחום בכימיה העוסק בכמויות ובריכוז החומרים המשתתפים בתגובות כימיות. לסטויכיומטריה חשיבות רבה בתעשייה הכימית. בעזרתה מתאפשר למפעלים לכוון בדייקנות את כמות התוצר שיתקבל וכן את כמות הפסולת ממנה יש להיפטר.
 
   
     
סטריאוכימיה
:
חקר המבנה המרחבי של התרכובות השונות ברמה המולקולרית (הסידור המרחבי של האטומים המרכיבים את החומר). בשל המגוון העצום של הצורות המרחביות שבהן מסודרות תרכובות אורניות בהשוואה לתרכובות אנאורגאניות מתייחס המונח סטריאוכימיה בעיקר לתרכובות אורגניות. הסטריאוכימיה מנסה למיין את החומרים השונים לקבוצות שונות, לפי סידורם המרחבי: תרכובות קוויות, מישוריות, או תלת-מימדיות.
  
    
   
  
ננוטכנולוגיה: תחום השייך לפיסיקה ולכימיה. מכיל בתוכו פיסיקה יישומית, כימיה של חומרים ופולימרים ועוד. עוסק ביישומים ושליטה בחומרים בגודל של עד מיקרון – בדרך כלל מננומטר אחד עד מאה ננומטר. תחום זה מתפתח בקצב נמרץ, וכיום קיימים בארץ מרכזי מחקר באוניברסיטאות ומרכזי מחקר ופיתוח בחברות מחשבים ועוד.

   
    
קינטיקה
:
שייך לתחום הכימיה הפיסיקלית. נקראת קינטיקה כימית או קינטיקת התגובה. זהו תחום המחקר של קצב התגובה בתגובה כימית. ניתוח ההשפעות של תנאי תגובה שונים על קצב התגובה נותן מידע על מנגנון התגובה ומצב המעבר של התגובה הכימית.
 
   
  
אסטרופיסיקה
: ענף של האסטרונומיה העוסק בפיסיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיסיות (בהירות, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהן. האסטרונומיה (מדע החוקר את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים, והיקום בכלל) נחשבת לתחום התצפיתי של האסטרופיזיקה. בתוך האסטרופיזיקה ישנו ענף הקוסמולוגיה, העוסק בתיאוריות בקנה המידה הגדול ביותר, ואשר בו תופסת תורת היחסות של איינשטיין תפקיד מפתח. במסגרת האסטרופיזיקה נעשה שימוש בתורות פיזיקליות רבות, כגון מכניקה, אלקטרומגנטיות, מכניקה סטטיסטית, תרמודינמיקה, מכניקה קוונטית, יחסות, פיזיקה מולקולרית, פיזיקה גרעינית ופיזיקת חלקיקים.
 
   
  
עוד...
: ישנם תחומים נוספים בפיסיקה, כגון: פיסיקת הפלזמה, פיסיקה של פולימרים, פיסיקה של חלקיקים יסודיים, פיסיקה של מערכות מרובות חלקיקים, פיסיקה של מצב מוצק, פיסיקה של החומר המעובה.

   
  
גיאוגרפים
: גיאוגרפים חוקרים את כל הקשור ברישום כדור הארץ ובתופעות הקשורות במיקום פיסי על פניו, תוך התמקדות בתפוצה של אנשים, טבע וחפצים על פני כדור הארץ. הגיאוגרפיה מתחלקת לשני תחומים מרכזיים: גיאוגרפיה פיסית (תופעות המרכיבות את הנוף הטבעי) וגיאוגרפיה של האדם (תופעות הקשורות בפעילות האדם כגורם המעצב את הנוף). הגיאוגרפיה כוללת ענפים כגון: גיאוגרפיה פוליטית, ג"ג יישובית, ג"ג חברתית, ג"ג היסטורית, ג"ג כלכלית, תכנון עירוני, הידרולוגיה, אקולוגיה, לימודי אקלים, סביבה ומשאבי טבע, גיאולוגיה ועוד.
 
   
  
גיאולוגים
: גיאולוגים חוקרים את כדור הארץ המוצק: תכונותיו, תהליך היווצרותו, זמן היווצרותו, מרכיביו השונים, התהליכים המתרחשים בו, כגון רעידות אדמה, נדידת היבשות ותצורות נוף, ואוצרות הטבע הטמונים בו. הגיאולוגיה חוקרת את התפתחות כדור הארץ, התהליכים השותפים ליצירתו, השינויים המתרחשים בו והשפעתם על יצירת הנוף באמצעות מינרלים, סלעים, קרקעות, מאובנים ועוד.
 
   
  
מטאורולוגים
: מטאורולוגים עוסקים בחקר התופעות האטמוספריות, תהליכי מזג האוויר וחיזוי מזג האוויר.

   
  
אוקיינוגרפים
: אוקיינוגרפים עוסקים בחקר תהליכים המתרחשים בימים ובאוקיינוסים. האוקיינוגרף בודק את הקשר בין היווצרות האוקיאנוסים לתהליכים גיאולוגיים, חקר התכונות הכימיות והפיסיות של המים, לימוד החי והצומח במים ועוד. בעבודת האוקיינוגרף משתמשים ימאים, מניחי קווי תקשורת תת ימיים, חיילות הים, חוקרי מדעי הסביבה בהקשר להשפעות ההדדיות בין כדה"א לאוקיינוסים, חזאים וכדו'.
 
   
  
גיאופיסיקאים
: גיאופיסיקאים חוקרים את כדור הארץ והחלל באמצעות שיטות פיסיקליות כמותיות, שיטות סייסמיות, אלקטרומגנטיות ורדיואקטיביות. תחומים השייכים לגיאופיסיקה: סיסמולוגיה ורעידות אדמה, הידרולוגיה, חיזוי מזג אויר, שינויי אקלים, גיאולוגיה (חקר כדור הארץ באמצעות סלעים, מינרלים, קרקעות וכדו'), טקטוניקה, פטרופיסיקה ועוד.

   
  
חוקרים ומרצים – מדעי הסביבה
: למדעי הסביבה משתייכים תחומים רבים, כגון: גיאולוגיה, גיאופיסיקה, מטאורולוגיה, פדולוגיה (לימוד  קרקעות בסביבתן הטבעית), מינרלוגיה (זיהוי, סיווג ומיון המינרלים השונים ע"פ הרכב כימי, מבנה גבישי ומאפיינים פיסיקליים), פַלֶאנטולוגיה (חקר התפתחות החיים באמצעות מאובנים), הידרולוגיה, נדידת היבשות, אוקיינוגרפיה, גאו-כימיה, גיאופיסיקה, פטרולוגיה (חקר מבנה הסלעים) ועוד.
 
   
  
התמחויות ברפואה - דוגמאות
: רפואת משפחה, רפואת ילדים, קרדיולוגיה, רפואת עיניים, רפואה אורטופדית, רפואת עור, רפואת נשים וגניקולוגיה, הרדמה, גריאטריה, נוירולוגיה, רפואת אף, אוזן וגרון, דרמטולוגיה ועוד רבים.
 
   
  
פאראמדיקים
: דרגת ההסמכה הגבוהה ביותר ברפואת החירום, מלבד רופא. פאראמדיקים מהווים ראשי צוות בכוח רפואי המגיע לשטח ומגישים סיוע רפואי לפצועים וחולים. התערבותם נחוצה בדרך-כלל במקרים של החייאה וניהול זירה מורכבת. פאראמדיקים מורשים לבצע ניתוחי חירום וטיפול תרופתי במקרי חירום. הם נוכחים בניידת טיפול נמרץ יחד עם רופא ונהג-חובש, או באמבולנס טיפול נמרץ שאינו כולל רופא. לימודי פאראמדיק לתעודה מתקיימים במד"א ונמשכים כשנה. כמו כן ניתן ללמוד במסגרת האוניברסיטה לקראת תואר ראשון ברפואת חירום ותעודת פאראמדיק.
 
   
  
נהגי אמבולנס
: עוברים הכשרה של עזרה ראשונה ונהיגת אמבולנס. תחום זה מזוהה לעתים עם התנדבות, אך ישנה עבודה בתחום זה גם בתשלום.

   
  
קלינאֵי תקשורת/ ריפוי בדיבור
: תחומי הטיפול של קלינאי תקשורת הם: שפה, דיבור, שמיעה ובליעה. שפה: הפרעות של הבנה והבעה בתהליך רכישת השפה ו/או לאחר רכישת השפה. דיבור: יכולת הפקת השפה, היגוי, הפרעות קול וכו'. שמיעה: ביצוע בדיקות שמיעה, התאמת מכשירי שמיעה וטיפול בילדים ומבוגרים לקויי שמיעה. בליעה: אבחון בעיות בליעה. מתוך תחומים אלה מתמקד ריפוי בדיבור בתחומי השפה והדיבור.
 
 
   
  
אודיולוגים
: אודיו – קול. אודיולוגים עוסקים בחקר השמיעה, במיוחד כשמדובר בליקויי שמיעה. תחומי עיסוק: בדיקות שמיעה, שיקום שמיעה והתאמת מכשירי שמיעה.
 
   
  
בריאות הציבור ורפואה קהילתית
: תחום זה עוסק בנושאים של אפידמיולוגיה וביוסטטיסטיקה, קידום בריאות, מינהל וכלכלת בריאות. נושאים נלמדים: אפידמיולוגיה, דמוגרפיה, שיטות מתקדמות בסטטיסטיקה, חינוך לבריאות, בריאות הציבור, הערכת שירותי בריאות, מדיניות בריאות והגשמתה, תזונה, ילדים בסיכון, תכנון משפחה.

   
  
רפואה משלימה
: טיפולים טבעיים, לא פולשניים, לא כימיים. הרפואה המשלימה מתחברת עם רפואה הוליסטית – תפיסה הרואה בגוף, נפש ורוח מבנה מתפקד אחד. הרפואה המשלימה כוללת תחומים כמו נטורופתיה, הומיאופתיה, רפואה סינית, רפלקסולוגיה, ארומתרפיה, שיאצו, צמחי מרפא ועוד.

   
  
מחקר רפואי
: בחינת הגורמים למחלות, מהלכן, אבחונן ודרכי הטיפול בהן. המחקר הרפואי עוסק ברפואה מונעת, בבריאות הציבור, בהבנת התהליכים הנורמליים בגוף האדם המשתבשים במצב מחלה, בזיהוי חומרים העשויים לשמש כתרופות וביעילותן ובטיחותן של תרופות. לדוגמא: מחקרי רקמות, דם, אפידמיולוגיה וכדו'. בתוך המחקר הרפואי נערכים גם מחקרים קליניים, שבהם לומדים על בריאות ומחלות באמצעות בדיקת מצבם הגופני והנפשי של בני אדם.
 
   
  
חוקרים ומרצים – מדעי המוח: מדע בין-תחומי החוקר את ההיבטים השונים של מערכת העצבים. נוירוביולוגיה - חקר הביולוגיה התאית והמולקולרית של תאי העצב ושל התאים האחרים, והאיברים של מערכת העצבים. תחומים נוספים במדעי המוח הם נוירולוגיה, פסיכיאטריה, חקר השפעת המצב הנפשי על מערכת החיסון (פסיכו-נוירו-אימונולוגיה), חקר תרופות המשפיעות על מערכת העצבים (נוירו-פרמקולוגיה), ניתוחים פולשניים למוח (נוירוכירורגיה) ועוד.

   

 

   
 
 
   
     

 

 
 בחירה טובה - חפצי רובלין    טל. 02-9919070,   052-3493113     בית שמש     heftsi@bchiratova.com 
 

Design: Edna Ricklin's studio

לייבסיטי - בניית אתרים