היכן אפשר לקבל את ההכוונה המקצועית שלנו?


FacebookTwitter

 

 
 

שיחות עם אנשי מקצוע

אדריכלות
אופטיקה
אחיות וסיעוד
אמן ואוצֵר תערוכות

חינוך מיוחד
טכנאות ציוד רפואי
עיצוב גרפי
עריכת פטנטים
רוקחות


י

 

אדריכלות
 
איבן לנג, ירושלים. 18 שנים במקצוע.
 
רקע כללי:
עבודת האדריכל עוסקת בעיצוב מרחבים: בתים, אובייקטים או ערים. באופן מעשי כוללת עבודת האדריכל את שמיעת התכניות והצרכים של הלקוח, השגת האישורים הדרושים, הכנת תכניות לקבלנים, בדיקת מחירים והתאמת התכנון לפנים המרחב הקיים. הלימודים משלבים ידע בעיצוב יחד עם ידע בטכנולוגיה

והנדסת בנין. במהלך הלימודים לומדים להשתמש בתוכנות שונות הקשורות לתחום כמו אוטוקאד ועוד. הלימודים כוללים הכנת פרויקטים שונים. בזמן הלימודים לומדים שכעשרים אחוז מעבודת האדריכל היא אמנות ועיצוב ושמונים אחוז הם עבודת הבדיקות, רישומים וכו'. במציאות אפשר לומר שבחו"ל 10% הם עבודת עיצוב ו- 90% כל השאר, ובארץ 5%  עבודת עיצוב ו- 95% כל השאר.

תכונות וכישורים:
הדבר החשוב ביותר הוא סבלנות. משך הזמן, החל משלב תכנון הפרויקט ועד סיום הקמתו, הוא ארוך. פרויקט יכול לקחת שנים. כמו כן צריך חוש אמנותי ויכולת לספוג את כל עבודת האדמיניסטרציה הכרוכה במקצוע. בנוסף יש צורך ביכולת טכנית מפני שאדריכל נותן לקבלן תכניות עבור הבנאים וצריך להבין בתחום הבניה. חלק מעבודת האדריכל היא להיות נוכח באתרי הבניה. יש צורך ביכולת לתקשר עם אנשים מפני שאדריכל עובד עם לקוחות ומהווה למעשה את הקשר שבין הלקוח, הקבלן, הרשויות וכל מי שמעורב בתהליך. דבר נוסף הוא יכולת סדר וארגון. ההתעסקות בכך היא אמנם דבר שארכיטקטים בדרך כלל אינם אוהבים, מפני שאנשים יצירתיים הם פעמים רבות לאו דווקא מאד מסודרים ומאורגנים, אבל חשוב למצוא דרך לעבוד בצורה מסודרת.
 
יתרונות:
בעבודת האדריכלות יש מקום לבטא יצירתיות (אם אם חלק גדול ממנה הוא עבודת אדמיניסטרציה), וזו עבודה מעניינת. לא מדובר באפשרות ליצור חופשי ככל העולה על דעתך, כמו ציור, למשל, אלא ביצירה  עם הגבלות, דבר שהופך את העבודה לאתגר.
יש מידה של גיוון במקצוע זה כי בכל פעם עובדים על מבנים שונים. מצד אחד יש לאדריכל סגנון מסוים שנוצר במשך הזמן עד שאנשים יכולים לזהות מיהו האדריכל. הדבר דומה לסופר שכותב ספרים שונים אבל הקוראים יכולים לזהות את סגנונו. גם כאן, יש לאדריכל סגנון מסוים, אבל בתוך אותו סגנון נעשים עיצובים שונים.
 
מבחינת עבודה בפנים ובחוץ הייתי אומר שעבודתי כוללת כשבעים אחוז עבודה במשרד וכשלושים אחוז עבודה מחוץ למשרד. למי שאוהבים שילוב של עבודה בפנים ובחוץ זה יתרון. אני אוהב את המקצוע מפני שכשאני רואה בית גמור שאני תכננתי זה נותן לי סיפוק.
 
חסרונות:
החסרון הוא שהעבודה היצירתית היא רק 5% מהזמן. שאר הזמן כולל הרבה עבודת ניירת, שיחות עם לקוחות וכו'. המפגש עם לקוחות הוא כמו בכל מקצוע – לפעמים יש לקוחות שנעים לעבוד אתם ולפעמים לקוחות שפחות נעים לעבוד אתם. כדי שפרויקט יצליח בצורה הכי טובה צריך אדריכל טוב, לקוח טוב וקבלן טוב.
 
שעות העבודה:
אם אתה שכיר השעות די קבועות. אני עובד בדרך כלל משמונה בבוקר עד חמש או שש בערב. אם אתה עצמאי השעות יכולות להיות יותר גמישות.
 
רמת הכנסה:
כשכיר רמת ההכנסה די נמוכה. ארכיטקט מתחיל ירוויח כ-4,000 – 5,000 ₪. ארכיטקט טוב ירוויח כ- 7,000 – 8,000 ₪. אין פרופורציה בין השכר לבין משך הזמן (5 שנים) שהשקעת בלימוד. כעצמאי אפשר להרוויח יותר. יש אפשרות לעבוד גם במשרה חלקית.
 
התקדמות מקצועית/ הסבת מקצוע:
יש אנשים שעברו מאדריכלות לעיצוב מטבחים, למשל, או לעיצוב תערוכות. יש שעוברים לעסוק בהיבטים אחרים של בניינים כמו תיווך דירות או יזמות.
 
טיפ למתעניינים:
הטיפ הוא לדעת מהו המקצוע שאתה נכנס אליו. לדבר עם אנשים שכבר נמצאים בתחום. לא להכנס לזה מתוך מחשבה שאתה תשב כל היום מול המחשב לעצב ולתכנן.


       חזרה למעלה      
י
  


אופטיקה

ציפי יוגב, נתניה. 25 שנים במקצוע.

כללי:
אני עובדת 25 שנה באותה חנות משקפים ואוהבת את עבודתי. בעבר נכללו
בעבודתי יותר תיקונים, היום אני עוסקת יותר במכירה. עבודת האופטיקאי כוללת ליטוש עדשות, התאמת העדשות למסגרת, חישוב הזווית המתאימה למשקפיים שהוזמנו, תיקוני משקפים וכו'. עבודת האופטיקאי אינה כוללת עריכת בדיקות ראיה, שהיא עבודתו של האופטומטריסט.

 
תכונות וכישורים נדרשים:
יש צורך בסבלנות –  גם לעבודת התיקונים, שהיא עבודת ידים עדינה, וגם למכירות, מפני שזו עבודה עם אנשים.
יש צורך ביכולת טכנית מסוימת ובחוש דיוק מתוך אותה סיבה של עבודת ידיים עדינה. צריך לעבוד עם ברגים קטנים, להיזהר על העדשות, להיזהר על המסגרת וכדו'.
אני חושבת שיש בעבודה זו גם יצירתיות. לוקחים עדשה גולמית ויוצרים ממנה עדשה המתאימה למסגרת מסוימת, בזווית מסוימת וכו'. קצת כמו תכשיטנות.  

 
יתרונות:
אפשר לעבוד גם מהבית אם יש את הכלים המתאימים. אפשר להיות עצמאי שנותן שירות לחנויות. שעות העבודה די נוחות.  זו אמנם עבודה עם מכשירים אך עבודה נקיה.
 
חסרונות:
משכורת לא גבוהה. יש הרואים חסרון בכך שעבודת המכירות כוללת עמידה רבה על הרגלים. יש, אגב, מי שמתעסקים רק בתיקונים, וזו עבודה שיכולה להיעשות גם בישיבה.

מידת גיוון:
אין כל כך גיוון. אני באופן אישי לא מרגישה שחיקה גם אחרי כל השנים הללו.
 
רמת שכר:
לא גבוהה. עצמאי יכול להרוויח יותר.
 
שעות עבודה:
תלוי בצרכים של החנות ובמספר העובדים בה. אם יש יום מפוצל יהיה צורך לעבוד בבוקר ואחרי הצהרים, אלא אם יש מספיק עובדים בחנות על מנת לחלק בין עבודת הבוקר לעבודת אחה"צ. בקניון, למשל, אין פיצול אלא החנות פתוחה רצוף, ואז, מן הסתם, יש משמרות.
 
משרה חלקית/ מלאה:
יש אפשרות למשרה חלקית.
 
שכיר/ עצמאי:
אפשר שניהם.
 
ביקוש:
אינני יודעת. יש די הרבה חנויות אופטיקה אז אני משערת שיש ביקוש. אפשר גם לפתוח חנות אופטיקה עצמאית.

טיפ למתעניינים:
אופטיקאי עצמאי יכול להרוויח יותר ועל כן עדיף לאדם לעבוד במקצוע זה כעצמאי במידה שהדבר מתאים לו. מי שמוכן לשקול את התחום של אופטומטריה ימצא שיש לו יותר אפשרויות מאשר לאופטיקאי. אופטומטריסט יכול לעבוד לא רק בחנויות לבדיקות ראייה והתאמת משקפיים אלא גם במרכזים רפואיים ובתי חולים.

       חזרה למעלה
י

 

אחיות וסיעוד

פנינה פ', ירושלים. 10 שנים במקצוע
.
 

כללי:
אני מאד אוהבת את המקצוע כי הוא מעניין ומגוון. הלימודים, וגם העבודה עצמה, עוסקים בהרבה היבטים. הלימודים היו מרחיבי אופקים: למדנו קורסים בפסיכולוגיה, סוציולוגיה, רפואה, כימיה, סיעוד, מחשבים ועוד. תחומים אלה – הרפואיים, הפסיכולוגיים וחברתיים של המטופלים באים לביטוי גם בעבודה עצמה.
 

תכונות וכישורים נדרשים:
לאהוב אנשים ולאהוב לעזור להם. להיות בעלי קרבה לתחום הרפואי. (לא מתאים למי שקשה לו לראות דם וכדו'). סבלנות. יכולת לגלות אמפתיה.
 
יתרונות המקצוע:
א. העבודה מעניינת ומגוונת.   ב. יש ביקוש. לא קשה למצוא עבודה בתחום.   ג. אפשר להתקדם או לעבור לתחומים קרובים אחרים ע"י לימודי תואר שני מבלי להזדקק להשלמות רבות. למשל: אפשר לעשות תואר שני בבריאות הציבור ורפואה קהילתית, או לעבור למקצוע פארא-רפואי כמו פיסיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד.   ד. אחיות וסיעוד הוא מקצוע שאפשר לעבוד בו בשילוב עם חיי משפחה. אני עצמי התחלתי לעבוד כאחות בבית חולים, ולאחר זמן מה, משילדתי את בתי הראשונה, ראיתי שזה קשה ועברתי לעבוד בטיפת חלב. באותו אופן ניתן לעבור גם לעבודה בקופת חולים, המאפשרת שילוב טוב של עבודה וחיי משפחה. מקצוע זה אינו מסוג המקצועות שאפשר למצוא בהם עבודה רק במשרה מלאה, אלא אפשר לעבוד בו גם במשרה חלקית.

חסרונות:
המעמד נמוך. הרופאים מתייחסים לפעמים בפטרונות, כאילו האחיות צריכות לקבל מהם רשות מיוחדת לעשות דברים כי הן הרי "לא יודעות" לעשות את זה לבד... פעמים רבות מצפים מאחות למינימום של עשייה, כלומר לעשות רק עבודה בסיסית עם מטופלים, למרות כל הדברים הרבים שלמדנו. זאת מפני שאין זמן לטפל בכל אחד בצורה אידיאלית. 

בעבודה בבתי חולים יש גם קושי של עבודה במשמרות. זה לא קל מבחינת שעות אבל יש לציין שמבחינת משכורת זה דווקא יתרון. באופן כללי טווח המשכורות אינו גבוה.


לימודים:
היום לומדים את המקצוע לתואר. משך הלימודים: ארבע שנים. צריך לשים לב לפני תחילת הלימודים לכך שהמוסד בו נבחר ללמוד אכן נותן תואר שמקובל ע"י משרד הבריאות. במשך הלימודים ישנה התנסות קלינית כבר מהשנה הראשונה ללימודים, ואפשר גם לעבוד תוך כדי הלימודים ככוח עזר במחלקות בשכר נמוך.
 
ביקוש:
אחיות יכולות לעבוד במגוון מקומות: בתי חולים, קופות חולים, טיפת חלב, מכונים רפואיים וכו'. יש ביקוש טוב ואפשר למצוא עבודה.
 
תנאי עבודה:
1. שעות עבודה:
תלוי היכן עובדים. אחות בבית חולים עובדת במשמרות בוקר/אחה"צ וערב/לילה. גם שבתות וחגים. בבתי החולים השונים אפשר לפגוש הרבה אחיות בעלות מרץ, שלא מתרגשות מהמשמרות ואוהבות את האקשן ואת העבודה.
בקופות החולים העבודה היא בדרך כלל בבוקר, לפעמים גם אחה"צ. במכונים רפואיים העבודה בבוקר ואחה"צ, ולפעמים גם בהם יש משמרות, תלוי באיזה מכון מדובר. בטיפות חלב העבודה היא בשעות הבוקר.

2. שכירות/עצמאות:
העבודה היא בעיקר כשכירים. יש מעט אפשרויות לעבודה כעצמאיים. יש שעובדים כאחים פרטיים או כמשגיחים על אנשים שמאושפזים בבתי חולים (כשהמשפחה מחפשת מישהו מקצועי שישמור על בן משפחתם כשהם לא נמצאים לידו), אבל אלו בדרך כלל עבודות שנלקחות מעבר לעבודה הרגילה, לצורך השלמת פרנסה, ולא כעבודה עיקרית.
 
3. רמת שכר:
רמת השכר במקצוע זה נמוכה. בבתי חולים חלק משמעותי מהשכר בא ממשמרות בלילות ובשבתות וחגים. אני עצמי קיבלתי כאחות מתחילה כ-3,500 ₪ על 24 שעות עבודה בשבוע (שלושה ימי עבודה בשבוע). עכשיו, כאחות ותיקה יותר, אני עובדת בטיפת חלב אותו מספר שעות והרווח אינו גדול כי אין משמרות שיגדילו את השכר. בעבודה בקופות החולים כמדומני שהשכר גבוה יותר בכאלף ₪. אינני יודעת מה השכר במכונים פרטיים.

לגבי עבודה במכונים פרטיים אני חושבת שהיא דורשת במקרים רבים התמחות ספציפית, כמו אחות חדר ניתוח, אחות טיפול נמרץ וכדו'. התמחות ספציפית כזו דורשת שנה נוספת של לימודים, פעמיים – שלוש בשבוע. ההתמחות אינה משפיעה במיוחד על השכר. כדי להרוויח טוב יותר ולהיות במעמד טוב יותר צריך תואר שני. זה יכול להביא גם תפקיד ניהולי. לימודי תואר שני נמשכים שנתיים נוספות, מספר ימים בשבוע.
 
אפשרויות מעבר/ התקדמות:
מעבר: אחות יכולה, כאמור, לעשות התמחות בתחום מסוים. לדוגמא: אחות במחלקה מסוימת החפצה בשינוי, ומחליטה להיות אחות מיילדת למשל, יכולה להבחן ולהתראיין לקראת קבלה לקורס ההתמחות המתאים.
התקדמות: לצורך התקדמות אפשר, כאמור, לעשות תואר שני בתחומים קרובים כרפואה קהילתית ובריאות הציבור, מקצועות פארא- רפואיים שונים וכדו'.

       חזרה למעלה
י

 
אמן ואוצֵר תערוכות
 
אריה ברקוביץ, תל אביב.  30 שנה אמן, 20 שנה אוצֵר תערוכות. 
3 שנים מנהל בית האמנים בתל אביב.
 
כללי:
למדתי לימודי תיאטרון (צד חזותי, עיצוב תפאורות) לתארים ראשון ושני באונ' תל אביב. במקביל למדתי גם במכון אבני וגם באופן פרטי אצל כמה אמנים.
עבדתי הן בתיאטרון והן כאמן מציג (ציור). תקופה מסוימת לימדתי בתיכון  

כרכז מגמת אמנות. באותו שלב התחלתי לצבור נסיון בעריכת תערוכות.

בנוסף ביקרתי בעצמי בתערוכות ומוזיאונים רבים. התערוכות הראשונות שארגנתי (מעבר לאלו שארגנתי כמרכז מגמה בתיכון) היו תערוכות שבהן השתתפתי בעצמי יחד עם אמנים אחרים. בשלב מסוים הייתי שותף בגלריה עם עוד חברים, שם הצגנו תמונות שלנו ושל אמנים נוספים.
 
במהלך הזמן התחלתי לכתוב על נושא העיצוב באמנות, ולאחר מכן התחלתי לאצור תערוכות עיצוב. בגלל שכתבתי על זה היה לי קל להכנס לנושא ולהיות בקשר עם מעצבים. תחום זה היה גם "שטח פנוי" באותו זמן כי לא היו כמעט תערוכות עיצוב. (עיצוב מוצרים כגון רהיטים, גופי תאורה ועוד). בגלל החלוציות של זה כל דבר שעשיתי היה בסדר. בשלב הבא התחלתי לאצור תערוכות עיצוב גם במוזיאונים ורכשתי עוד ידע על תערוכות, אוצרות, כתיבת קטלוג וכל מה שקשור בכך. הדבר החשוב בעניין זה היה היוזמה כי יזמתי תערוכות ובכך קידמתי את עצמי ואת הידע שלי. מנהלי מוזיאונים מחפשים רעיונות לתערוכות וזה היה מעניין בשבילם.

היום בית האמנים מתנהל כמו מוזיאון. יש בו שש – שבע תערוכות של דברים מגוונים (ציור, פיסול, הדפסים, צילום, עיצוב) שמתחלפות כל חודש. בשל הגיוון הרב יש לכל מבקר עם מה להתחבר. הניהול דורש הקפדה על מקצועיות, איכות ורצינות. תפקידי כולל אחריות על התקציב הכללי, הדרכת אוצרי המשנה, הדרכה לגבי הקטלוגים של התערוכות השונות וכתיבת טקסטים עבור תערוכות בעצמי.

תכונות וכישורים:
כל אוצר צריך יוזמה. צריך שיהיו לו רעיונות, צריך יכולת ניהולית, הבנה בכספים, ידיעה איך להגיע לתקשורת.
הבסיס – צריך שתהיה לך תפיסה מסוימת.  התפיסה האישית שלי היא להיות רב גוני ולשרת את הציבור. זהו התפקיד של המקום – להיות בית לאמנים ולקהל.
 
המשך יצירה:
העבודה כאוצֵר לא משביתה את עבודתי כיוצר. אני ממשיך ליצור. זה חשוב, כי בלי היצירה זה מתסכל. את עבודותי אני לא מציג בבית האמנים אלא במקום אחר.
 
יתרונות:
אני אוהב את עבודתי, נהנה ממנה. אני שמח שהאמנים מקבלים הזדמנות ופידבק על עבודותיהם. אני שמח שזה מגיע לתקשורת. זה מקדם אמנים. אני שמח שהקהל בא ונהנה.

חסרונות:
אין הרבה. כמובן שתקציב יותר גדול היה יכול לאפשר לעשות יותר – לשכלל חללי תצוגה, להוציא לאור יותר טקסטים וקטלוגים וכדו', כך שגם האמן וגם המבקרים יקבלו את הכי טוב שאפשר.
בנוסף, אף פעם אי אפשר לספק את כל הדרישה. עכשיו אני סגור עם תערוכות לשנתיים וחצי הקרובות. אני מצטער בשביל אמנים טובים שצריכים לחכות.

ביקוש:
יש אמנם כמות מוגבלת של מוזיאונים, אבל יש במוזיאונים גם אוצרי משנה, לא רק אוצֵר אחד. לדעתי יש ביקוש ואפשר גם ליזום לבד. אוצֵר יכול להציע דברים למוזיאונים עד שמשהו מתקבל.
 
שעות עבודה:
אין שעות מסודרות. בבוקר השעות יותר מסודרות, יש עבודה במוזיאון עצמו, יש פגישות, אני הולך לסטודיו. אחר כך יש פגישות או דברים אחרים שנעשים אחרי הצהרים או בערב בשעות יותר גמישות.
 
רמת שכר:
אצלנו רמת השכר היא לא מהגבוהות (כ – 10,000 ₪ בחודש) כי זה הולך לפי התקציב שיש לנו, המתקבל מהעיריה, משרד התרבות, תרומות והכנסה עצמית מהחנות לציוד אמנות שיש במוזיאון ומסדנאות יצירה שאנו עורכים.
 
התקדמות מקצועית:
אמן שצובר נסיון יכול לעבור לאוצרות. אוצֵר יכול להתקדם לניהול. עבור מי שמנהל מוזיאון אין הרבה לאן להתקדם, אבל אפשר להתקדם לניהול מוזיאון יותר גדול.

טיפ למתעניינים:
מי שמתעניין בתחום האוצרות צריך אג'נדה מקורית. לשים תמונות על הקיר סתם זה לא זה. צריך קונספט חדש, שונה. זה מה שיציב אותו על המפה. צריך להיות ייחודי, מעניין, מקורי. הבאת הקונספט היא הדבר המרכזי. לדוגמא: אם אתה עושה תערוכה על הדקל באמנות הישראלית: אפשר לבנות את התערוכה בצורות שונות. השאלה היא מהי התפיסה שלך. כל כיוון שתבחר מדגיש דברים שונים. אתה יכול לבחור להראות את ציור הדקל כאקט פוליטי או כסמל להתחדשות בארץ או להראות איך חל שינוי בציור הדקל עם הזמן, כשבכל תקופה הוא ייצג משהו אחר וכדו'. האמנות היא טריגר לדברים נוספים, לתפיסה של תרבות, חברה, היסטוריה. הקונספט משפיע על כל הפרטים – איך אתה מסדר את התערוכה, באיזה גובה ומקום אתה תולה כל תמונה וכו'.
טיפ נוסף: צריך לראות הרבה תערוכות לפני שמתחילים לעסוק בזה. להתעדכן בארץ ובחו"ל.

       חזרה למעלה
י

חינוך מיוחד

רוזאני ברלחיס, בית שמש. 13 שנים במקצוע.

 
 
כללי:
אני עובדת בכפר נוער בהרי ירושלים. מגיעים לשם תלמידים מירושלים עד אילת דרומה ועד נתניה צפונה. התלמידים בכפר הנוער הם בגילאי חטיבת ביניים (12- 16), ואנו צומחים לקראת תיכון. בכפר יש פנימיה. התלמידים המגיעים לכפר 
הם בני נוער עם קשיי למידה, אשר משפחותיהם רוצות לשלחם למקום בו יקבלו את מה שהם צריכים, ואכן הם מקבלים לימודים, חוגים, טיולים ועוד.

התלמידים באים מרקעים שונים, ואנו מקדמים אותם מבחינה לימודית ומבחינה התנהגותית, כל אחד לפי צרכיו. סביבת העבודה יפה. הנוף והכפר יפים ומתוחזקים. בתפקידי אני מורה מקצועית וכן עוסקת בהוראה מתקנת. לעתים אני מלמדת את הכיתות מקצועות כמו היסטוריה או חשבון, ולפעמים, כאשר הכתה מתחלקת להקבצות, אני מלמדת הקבצה במקביל למורה המחנכת. ישנן פעמים בהן אני מוציאה תלמידים מהכתה באופן פרטני ומלמדת אותם.

תכונות וכישורים נדרשים למקצוע:
הדברים הכי בסיסיים בחינוך מיוחד הם סבלנות ויצירתיות מחשבתית, דהיינו "ראש פתוח". הסיבה לכך היא שבעבודה זו לא טוב להיות מקובעים במשהו שלמדנו ולהחליט שרק כך צריך להיות. יש צורך בפתיחות לדרכי הוראה חדשות. לפעמים רואים שהתלמיד לא מצליח ללמוד בדרכים המקובלות וצריך אינטואיציה למצוא דרכים אחרות ללמד אותו ולפתור קשיים. כמובן שצריך הבנה בתחום: פסיכולוגיה, התנהגות, שיטות – אבל צריך גם אינטואיציה.

דבר נוסף שצריך הוא יכולת סדר וארגון מפני שהתלמידים מאד צריכים סדר ועקביות. הסדר והעקביות מקנים בטחון ומאפשרים להם לרכוש הרגלים. כמו כן צריך מידה מסוימת של כושר מנהיגות ויכולת להוביל. דבר זה חשוב יותר מסמכותיות כי פעמים רבות לא מגיעים אל התלמידים דרך משמעת. צריך יכולת לשלב נכון בין סמכות לרכות ולגרום לכך שלתלמיד תהיה נכונות להקשיב לך.

עוד צריך: לאהוב ילדים; להיות בעלי נכונות לעמידה מול קבוצה (אם כי בהוראה מתקנת עובדים מול יחידים או קבוצות ממש קטנות), וכמו בהרבה עבודות אחרות לא מזיק קשרי אנוש טובים, כי אם יש אווירה טובה בצוות זה מאד תורם לכך שאוהבים את מקום העבודה.


דבר אחרון: צריך להיות בעל מידה מסוימת של יכולת לנתח מצבים על מנת להבין את התנהגות התלמידים, להבין מה קשה להם וכו'. יש משמעות להבחנה בין ניואנסים. לדוגמא: לפעמים חל במישהו שינוי מאד קטן. הוא יכול, למשל, להצליח לבוא לשעה הראשונה ואחר כך לצאת מכל השיעורים, ואז נדמה ש"הוא לא עושה כלום", אבל בשביל אותו תלמיד זו התקדמות כי קודם הוא לא יכול היה להחזיק מעמד אפילו שיעור אחד. אם לא מבחינים גם בשינויים קטנים והתקדמויות קטנות זה יכול להביא להרבה תסכול.
 
יתרונות:
אני אוהבת את העבודה. זו עבודה עם קשר אישי ואני אוהבת לעזור ולהיות בקשר אישי. יש תחושת נתינה. יש סיפוק כשמצליחים. לא תמיד רואים תוצאות כל כך מהר. לפעמים רואים שינוי אחרי כמה שנים ולפעמים רואים את השינוי אחרי שהם כבר סיימו את בית הספר. פתאום באים אלינו בוגרים של בית הספר, כשהם
כבר חיילים ומספרים שהיה להם טוב אצלנו ומה הם קבלו מאתנו. זה הכי כיף. אפשר גם לומר שזו עבודה נוחה מבחינת שעות וחופשים. 


חסרונות:
המשכורת לא מי יודע מה, אבל מצד שני אני חושבת שזו משכורת סבירה בשביל כמות השעות שאני עובדת. אין הרבה לאן להתקדם. אפשר להיות רכזת של תחום כלשהו, אבל זה נותן מעט שעות נוספות מבחינת משכורת והרבה שעות נוספות מבחינת עבודה. יש מי שהולכים להדריך מורים, אבל אז הם כבר עובדים פחות עם תלמידים ואני עצמי לא הייתי רוצה את זה. יש כמובן גם התמודדות עם בעיות משמעת, אך אני רואה את זה כחלק מהעבודה.

רמת שכר:
אינני יודעת כמה מקבל מורה מתחיל כי אני התחלתי לעבוד בארץ לאחר שכבר היו לי שבע שנות נסיון בחו"ל. מורה וותיק, עם גמולים וכו', יכול לקבל חמשת אלפים ומשהו ₪ (נטו). הגמולים וההשתלמויות עצמם לא מוסיפים הרבה למשכורת, רק כמה מאות שקלים.מחנכת מקבלת גמול חינוך על שלוש שעות שבועיות נוספות מעבר לשעות שבהן היא נמצאת בכיתות. זאת עבור השעות שהיא צריכה להקדיש להכנת שיעורים, בדיקת מבחנים, כתיבת דו"חות, תעודות וכו'.
 
שעות עבודה:
שעות העבודה בחינוך מיוחד דומות לאלה של חינוך רגיל. (משרה מלאה – 24 ש"ש. משרת אם – 19 ש"ש).למורה מקצועית יש שעות הכנה בבית מעבר לשעות העבודה בכתה, אך במשך השנים מצטבר הרבה חומר ואז לוקח פחות זמן להכין. קיומה של רשת האינטרנט עוזר מאד להכין חומרים. בחינוך המיוחד אין הרבה ספרים וחוברות עבודה כמו שיש במקצועות השונים בחינוך רגיל. כמורה מקצועית ומורה להוראה מתקנת – אין הרבה מבחנים לבדוק. צריך גם לזכור שמספר התלמידים בכתה קטן. למחנכת, לעומת זאת, יש יותר שעות הכנה ועבודה בבית, הכוללים, כאמור, גם כתיבת דו"חות, תעודות וכו'. יש גמישות מסוימת בשעות העבודה, במובן זה שאפשר לבקש לא לשים אותך במערכת ביום מסוים או בשעה מסוימת, אך בשעות שנקבעו צריך לבוא, וצריך להגיע בזמן.

משרה חלקית/ מלאה:
יש אפשרות למשרה חלקית. עד כמה שידוע לי החל משמונה שעות עבודה ומעלה זה נחשב לשליש משרה, עם כל הזכויות.

עצמאות/ שכירות:
בדרך כלל העבודה היא כשכירים. נדמה לי שבחטיבה עליונה יש אפשרות לתנאי העסקה מיוחדים. ישנה אפשרות להיות עצמאיים במתן שיעורים פרטיים בהוראה מתקנת, או אם פותחים מכון לאבחון, טיפולים וכדו'. לדוגמא: אני מכירה מישהי שפתחה מכון שבו היא מעסיקה מורים שנותנים הכנה לבגרות לתלמידים שמתקשים ללמוד וכו'.

ביקוש ומקומות עבודה:
אני חושבת שלא קשה למצוא עבודה כי יש המון מסגרות לחינוך מיוחד, שמותאמות לאוכלוסיות שונות שצריכות חינוך מיוחד: מסגרות לכבדי שמיעה, לכבדי ראיה, לשיתוק מוחין, לליקויי למידה ברמות שונות, לאוטיסטים ועוד. ישנם בתי ספר לחינוך מיוחד, כיתות מקדמות בבתי ספר לחינוך רגיל, כפרי נוער, פנימיות ועוד. כמו כן מורה לחינוך מיוחד יכול על פי הכשרתו ללמד גם מקצועות שונים בבתי ספר רגילים בכיתות רגילות. החינוך המיוחד הוא הכשרה נוספת שהוא מקבל. אני חושבת שבבתי ספר רגילים ישמחו הרבה פעמים לקבל מורים שלמדו חינוך מיוחד כי גם בבתי ספר רגילים יש קשיים.
 
הסבה מקצועית:
מי שיש לו תואר בחינוך מיוחד יכול ללמוד לימודי תעודה לתרפיות שונות (תרפיה באמנות, בדרמה וכו'), תואר שני בייעוץ חינוכי, לימודי תעודה כמדריכי קבוצות (שיטת אדלר, משפחות וכו'), אימון אישי, גישור, הסבה לעבודה סוציאלית ועוד.

       חזרה למעלה
  

 

טכנאות ציוד רפואי

בתיה ט', ירושלים. 15 שנים במקצוע.

כללי:
מקצוע טכנאות המכשור הרפואי קיים במכשירים שונים, כגון: אם.אר.איי;  אולטרא סאונד; הרדמה; כלי דם;  פלזמה פרזיס (מכשיר המבצע תהליך
הפרדה בין הפלסמה לבין תאי הדם במחלות שיש בהן בעיה עם הנוגדנים בדם); אי.אי.ג'י;  אקו לב; מכונת לב-ריאה ועוד. אני עצמי מפעילה מכונת לב – ריאה.

 

 
לימודים:
משך הלימודים הוא שנתיים של לימודים תיאורטיים פלוס שנה או שנתיים נוספות של סטאז' (תלוי בתחום). הלימודים התיאורטיים משלבים קורסים מתחומי הידע של רפואה ומתחומי הידע של אלקטרוניקה. לומדים גם דברים כלליים כגון אנטומיה, וגם ודברים המיוחדים למכשירים השונים, כגון קרדיולוגיה, גניקולוגיה וכו'. בשנה השלישית, שהיא שנת הסטאז', כל אחד עושה את העבודה המעשית שלו בשני מכשירים שהוא בוחר.

אני עצמי למדתי במכון הביוטכנולוגי הדסה ירושלים, וישנם מקומות נוספים בהם מלמדים את המקצוע. המקצוע אינו נלמד לתואר, אלא לתעודת הנדסאימכשור רפואי ואין אפשרות להמשיך לתואר מהנדס. אמנם ברוב מקצועות ההנדסאות אפשר לעשות השלמה לתואר מהנדס, אלא שכאן אי אפשר מכיוון שהלימוד הוא בהקשר של מפעיל מכונות ולא של בונה או מתחזק.
 
מי שרוצה שיהיה בידו תואר כלשהו כדאי שיעשה זאת בנפרד, או לחלופין שלא ילך למקצוע הזה. כמו שזה עובד כרגע – מי שעושה  תואר במשהו נוסף לא בהכרח מתוגמל על כך במקום עבודתו, דהיינו מקום העבודה לא בהכרח יכיר בכך לצרכי השמה ודרגה. כדאי לעשות תואר רק למי שרוצה לפתוח לעצמו את האפשרות לעשות הסבה בעתיד. אי קיומו של תואר במקצוע זה הוא חסרון בעיני. בזמנו, כשלמדתי לפני 20 שנה, הבטיחו שבקרוב אפשר יהיה לעשות תואר בתחום זה, אך למיטב ידיעתי עד היום זה לא קיים. למי שמתעניין בתחום וגם רוצה תואר כדאי לבדוק מה מצב הדברים היום ולהתעדכן. היום, כשתואר הפך לדבר חשוב, כדאי לשקול היטב את העניין.
 
(* הערה: את תחום טכנאות הרנטגן ניתן ללמוד לתואר ראשון).

תכונות וכישורים נדרשים:
כדי לעסוק בטכנאות מכשור רפואי יש צורך בהבנה תיאורטית של מקצועות הרפואה והאלקטרוניקה. נדרשת יכולת טכנית כדי להבין ולהפעיל את המכשירים הרפואיים.
ספציפית למפעילי מכונת לב ריאה – נדרש כושר אלתור גבוה כדי לפתור בעיות מכאניות בזמן אמת. בגלל שמדובר בניתוחי לב חשובה מאד יכולת עבודה במצבי לחץ. צריך להיות בעל יכולת לשהות שעות רבות במקום אחד וכן יכולת עבודה בצוות קטן בסביבה פיסית סגורה. (לשם כך יש צורך ביחסים בין אישיים טובים). יש צורך בסבלנות, משמעת עצמית ופרפקציוניזם משום שמדובר בחיי אדם ולכן אי אפשר לעגל פינות או לעשות דברים "בערך" –  לכל פעולה יש השלכות על חיי החולה.
למרות שמדובר בעבודה עם צוות –  הכירורג והמרדים – זו בעיקר עבודה סוליסטית.
יש צורך בנכונות לגמישות רבה בשעות העבודה מפני שיש ימי עבודה שמתארכים בהפתעה (בהתאם לניתוח). צריך לגור בסביבה הקרובה לבית החולים מפני שזו עבודה עם כוננויות ויש צורך להיות זמינים גם מעבר לשעות העבודה משום שלעתים יש מצבים שבהם אתה מוזעק לניתוח דחוף גם בשעות לא שגרתיות.

עוד לגבי מפעילי מכונת לב ריאה: במרבית המכשירים האחרים אפשר לעבוד בבתי חולים וגם במכונים פרטיים. העבודה במכשירים אלה יותר סדירה: עובדים שמונה שעות (או פחות, לפי אחוז המשרה), שעות מוגדרות בעבודת בוקר או אחה"צ, בלי משמרות. לעומת זאת במכשיר לב ריאה העבודה נעשית רק בבתי חולים שיש בהם ניתוחי לב. העבודה היא מהבוקר עד שמסתיימים הניתוחים. יש גם כוננויות, וכאמור – מצבים שמזעיקים אותך לבית החולים.
אני אוהבת את המקצוע בו אני עובדת, אוהבת את סביבת העבודה, את אופי העבודה ואת האקשן.
 
ביקוש:
במקצוע הטכנולוגיה הרפואית אפשר למצוא עבודה בבתי חולים ובמכונים פרטיים, בהם יש יותר ביקוש. בתחום של מכונת לב ריאה הביקוש מוגבל. כיום יש רק כארבעים מפעילים בכל הארץ, יש הצפה של בעלי מקצוע על השוק ואילו הניידות (התחלופה) של בעלי המקצוע היא מועטה.
 
תנאי עבודה:
שעות העבודה:
יש הגדרת שעות לאחוז המשרה, אבל ניתוח יכול להתארך גם אם כבר סיימת את מכסת השעות. העבודה היום יומית לא מתחשבת באחוז המשרה. בנוסף יש זמנים שנמצאים בכוננויות (לילות, סופי שבוע וחגים) שיכולות להפוך לזמנים פעילים. המקצוע דורש גמישות בשעות. הכוננויות והשעות הלא שגרתיות הם אלמנט המוסיף כסף לשכר.

רמת הכנסה:
לעובדים במכונת לב ריאה רמת ההכנסה היא מעל לממוצע במשק. בשנים הראשונות המשכורת לא גבוהה, אבל אחר כך מתווספים למשכורת האלמנטים של כוננויות ושעות נוספות. לוותק יש השפעה מסוימת על המשכורת ויש השתלמויות שאפשר לקבל עליהן גמול בכפוף לאישור משרד הבריאות.
 
שכירות/ עצמאות:
במקצוע זה אתה יכול להיות שכיר בלבד.
 
אפשרויות התקדמות או הסבה:
אם רוצים לגוון אחרי שנים של עבודה ולעבור למכשיר אחר המעבר קשה כי אחרי שנים של עבודה על מכשיר מסוים כבר לא זוכרים היטב את כל הלימודים שלמדנו בעבר, והמעסיקים יעדיפו את מי שהתמחו על אותו מכשיר שהם מחפשים ושהידע אצלם טרי יותר. הניידות בין מכשירים שונים היא נדירה. אני לא מכירה אנשים שעשו מעבר כזה.
הסבה לתחום אחר דורשת הכשרה נוספת. למי שיש תואר יהיה יותר קל. תחום אחד שכן אפשר לעשות אליו הסבה מקצועית ללא השקעה נוספת הוא התחום של תועמלנות רפואית. מדובר באנשים שעוברים בבתי החולים ומנסים למכור ציוד רפואי. תחום זה הוא מקצוע מבוקש כי יש המון סוגים של ציוד רפואי ויש חברות גדולות העוסקות בכך. הרבה אנשים שעובדים בתועמלנות רפואית עשו לכך הסבה מהתחום הרפואי שבו עסקו קודם לכן, ולא נדרש מהם לימוד נוסף לשם כך כי הם עוסקים במכירת ציוד הקשור לתחום הרפואי שאותו הם מכירים.

       חזרה למעלה
  

 
עיצוב גרפי
דפנה גרייף, תל אביב. 18 שנים במקצוע.
 
כללי:
בעבודתי אני מתמחה בפן צר של עיצוב גרפי: עיצוב ספרים (בעיקר ספרי אלבום – טקסט עם תמונות), קטלוגים או מוצרים שהשימוש בהם הוא מעבר להסתכלות חד פעמית, מהירה. עיצוב דברים מסוג זה שונה מפרסום, שבדרך כלל צריך להיות תמציתי, חד ומיידי. סוג הדברים שאני מעצבת הוא כזה שמסתכלים בו יותר מפעם אחת, ובכל פעם אפשר להרגיש רובד נוסף. בשבילי זה חלק מהמוטו –  לעצב משהו שלא צועק  את המסר במלואו בפעם הראשונה.
 

אפשר להגדיר את מה שאני עושה כלקיחת יצירה של מישהו אחר (סופר, חֵברה שמוציאה אלבום, אוצֵר תערוכות שמוציא קטלוג וכו') ותרגום היצירה הזו לוויזואליה. לדוגמא: מגיע אלי אמן שמצייר הרבה, יש לו אמירה והוא רוצה לשים עבודות שלו בתערוכה בגלריה. התפקיד של מי שאוצר את התערוכה יהיה להחליט אילו מתוך העבודות של הצייר יתאימו לקונספט של התערוכה, היכן לתלות כל עבודה וכו'. התפקיד שלי הוא להפוך זאת לקטלוג. אני בוחרת באיזה סדר לשים את הדברים בקטלוג, איך תיראה העטיפה, באיזה סוג אות להשתמש וכו'. עיצוב הקטלוג צריך להתייחס גם לטקסט שיש בו, וגם לקליטה טובה של עבודת האמן כדי שהעיצוב יתאים לעבודה שלו. אני מרגישה כמו מתרגמת של אחרים. אמנם למעצב יש את טביעת האצבע שלו – אפשר להרגיש מאחורי עבודות שונות את המעצב ואת הכיוון שלו, אבל מטרתי היא לשים בחזית את היוצר.
עוד חלק מהעבודה שלי היא ההליכה לבתי דפוס. במשך השנים בחרתי לי שני בתי דפוס עיקריים שאתם אני עובדת ואני סומכת עליהם, ובכל זאת חלק מהשירות שלי הוא הפיקוח על כך שההדפסה תצא כמו שצריך עד לפרט האחרון.

מהו עיצוב:
אתן דוגמא למשמעות של העיצוב: חֵברה מסוימת, למשל, מוציאה פעם בשנה אלבום עם לוח שנה עבור התורמים שלה. בשנה מסוימת הם החליטו על ציורי נוף בארץ ישראל. מישהי מתחום תולדות האמנות בחרה את הציורים שיופיעו באלבום, כתבה טקסט ובחרה את החלוקה לפרקים (שהרי אפשר לחלק לפי אזורים שונים בארץ, לפי תקופות שונות, לפי סוגי נוף וכו'). אני קבלתי את החומר לפי החלוקה שהיא בחרה. תחילה בניתי שער לכל פרק כדי שתהיה הפסקה ששוברת את הרצף הארוך של התמונות. בתוך כל פרק שמתי דברים בסדר מסוים. בחרתי שיהיה בתחילת הפרק משהו חזק, אחר כך תמונה יותר "רגועה", אחר כך שוב משהו יותר חזק וכך הלאה, כדי שזה לא יהיה מונוטוני. כמובן שמצד שני צריך שיהיה רצף הגיוני בין התמונות. מעבר לכך צריך לבחור מה לשים ברקע, האם להוסיף אלמנטים קישוטיים שמתייחסים לנוף, ולהתייחס לשיקולים נוספים בדומה. בזמן העיצוב אני חושבת על חוויית הדפדוף של המתבונן. הדרך שבה הספר יהיה בנוי משנה את ההסתכלות עצמה, את עצם הרצון לדפדף בספר בכלל או הרצון להמשיך לדפדף בו.
 
תכונות וכישורים:
לעבודת העיצוב צריך חוש אסתטי, שימת לב לדקויות, חוש סדר וארגון (כדי לעבוד נקי, להחליט במה להשקיע זמן וכו'), יצירתיות מעשית ויצירתיות מחשבתית.
בעבודת העיצוב הגרפי לא מספיק רק ללמוד תוכנה או תוכנות, לדעת אילו אפשרויות יש במחשב ואילו סוגי חומרים יש לכריכות וכדו'. צריך לדעת להחליט מתי להשתמש בכל דבר, מה המינון שבו יש להשתמש בכל דבר וכו'. 
 
יתרונות:
אני אוהבת את מה שאני עושה. אני מקבלת חומר התחלתי, לא מתחילה מדף ריק או מבד לבן, ומהחומר הזה אני עושה משהו חדש ומותאם למה שנתנו לי. אם עשיתי, למשל, קטלוג שמדבר את הצייר בגוף ראשון –  אם עשיתי את זה בשבילו – בשבילי זה הכי חשוב.
יש בעבודה מפגש עם אנשים מעניינים ויצירתיים. למרות שאני עובדת מהבית יש בזה גם האלמנט של עבודה עם אנשים, כי אני פוגשת את הלקוחות וצריכה חוש פסיכולוגי כדי לדעת איך לדבר עם כל אחד בשפתו ובדרך שלו. צריך לדעת איך להוציא מהאדם את מהות העניין ולקחת את מה שרלוונטי לעבודה שלך. אנשים הם מורכבים. כל שיחה היא אחרת.
יתרון גדול בשבילי הוא היכולת לנהל את הזמן שלי. נכון שיש דֵד-ליינים, אבל אני יכולה להחליט באילו שעות ביום אני עושה את העבודה ולנהל את הזמן שלי. העבודה היא שילוב של עבודה מהבית יחד עם יצירה ועם אינטראקציה חברתית.
 
חסרונות:
חסרונות אפשריים קשורים לעצם העצמאות: באופן תיאורטי יכולות להיות לעצמאי תקופות יותר טובות ופחות טובות. למי שעובד מהבית יכולה גם להיות בעיה של שימת גבולות בין הבית לבין העבודה. אפשר ללמוד עם הזמן לאזן את זה. עצמאי צריך להתעסק בעצמו בענייני כספים וכדו'. אני לא כל כך אוהבת את זה אבל במשך הזמן למדתי יותר ויותר לטפל בזה.
 
מידת הגיוון:
מידת הגיוון יכולה להיות גדולה, תלוי באדם עצמו. אם יש לך קו אחיד של כל מה שאתה מעצב הרי שהדברים די חוזרים על עצמם. אם אתה יוצר בכל פעם משהו אחר הרי שיש לך גיוון.

שכירות/ עצמאות ומקומות עיסוק:
אפשר לעבוד כשכיר בבית דפוס או במשרדי עיצוב ופרסום. אפשר לעבוד כשכיר בחברה שמעסיקה מעצב משלה – למשל חברת הייטק, בית מלון או רשת מלונות שמחזיקה מעצב משלה. המעצב בונה תדמית לחברה ובהתאם לכך בונה לוגו, עיצוב ניירות רשמיים, עיצוב מוצרים וכו' באופן שיש קשר בין כל הדברים וכך קהל הלקוחות הפוטנציאלי יודע לשייך אותם לאותה חברה מסוימת.
אפשר לעבוד כעצמאי שנותן שירות תדמית לעסקים פרטיים או לחברות שונות, או שעושה עיצוב גרפי לספרים וקטלוגים כמוני וכדו'.
מעצב טוב מתחיל להיות מוכַר ואז אנשים חוזרים אליו ומבקשים עוד עבודות שלו, בדיוק כמו שאוהבים בגדים של מעצב מסוים וחוזרים דווקא אליו, או כמו שחוזרים לסופר מסוים שאוהבים את הספרים שלו.
חשוב למעצב ליצור איזושהי אמירה משלו, בלי שכל העבודות שלו ייראו אותו הדבר. במשך הזמן חשוב שיהיה לך ייחוד. דבר זה חשוב במיוחד לעצמאי אך גם כשכיר יש לכך מידה של חשיבות.
 
רמת שכר:
אצל עצמאי – משתנה. שכיר – לא יודעת.
 
התקדמות מקצועית:
שכיר יכול להתקדם למשרד יותר גדול, לתפקידי אחריות על מחלקה או ניהול. עצמאי יכול להרחיב את העסק, להעסיק עוד עובדים, לנהל.
 
טיפ למתעניינים:
חייבים לאהוב את זה. זה לא משהו טכני בלבד. אתה מביא את עצמך ואת האמת שלך למקצוע.
למי שרוצה להיות עצמאי – לדעתי כל מתחיל חייב להתחיל כשכיר ולהתנסות.
לעצמאי – עדיף שיהיה עוד מישהו שרואה את תהליך העבודה שלך, שיכול לתת פידבק. האינטראקציה הזו חשובה.

       חזרה למעלה
י

עריכת פטנטים
 
 ר' לוי, בית שמש. 3 שנים במקצוע.
 
כללי:
ההשכלה הנדרשת לשם עיסוק בתחום זה היא תואר ראשון באחד מהמקצועות המפורטים בחוק לעניין זה. מדובר בתואר ראשון במקצוע טכני או במקצוע השייך
למדעי הטבע: מדעי המחשב, הנדסה, פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, רוקחות. הסיבה לכך היא שככלל ישנם שני תחומים שבהם מוגשים רוב הפטנטים:
1. הייטק/ תוכנה/ הנדסה. 2. ביולוגיה/ 
 כימיה/ פרמקולוגיה.
 רוב האנשים

המגיעים לעריכת פטנטים באים מאחד התחומים הנ"ל או מתחום עריכת דין, מפני שבישראל רשאי עורך דין לשמש כעורך פטנטים לכל דבר. בדרך כלל אנשים מגיעים לתחום זה במקרה, לאחר שעסקו באחד התחומים הנ"ל. האנשים היחידים שאני מכיר שתכננו לעסוק בתחום זה מלכתחילה הם אנשים שהם דור שני לעיסוק בעריכת פטנטים.

אני עצמי בא מתחום המחשבים (תואר ראשון במחשבים, תואר שני במינהל עסקים). עבדתי בתחום זה כעשרים שנה עד שהגעתי, במקרה, לתחום עריכת הפטנטים. המעבר התרחש כשחברת סטארט אפ שבה עבדתי הפסיקה להתקיים, ובדיוק אז נוצר קשר עם מישהי שחיפשה עובד בתחום עריכת פטנטים. היא ידעה שאני בא מתחום המחשבים והציעה לי עבודה.

תכונות וכישורים:
1. נדרשת, כאמור, הבנה טכנית או הבנה בתחום הביולוגיה/ פרמקולוגיה וכו' בכדי להבין על מה ההמצאה מדברת.
 
2. יכולת כתיבה, בעיקר באנגלית. העבודה כוללת כתיבה רבה לצורך הגשת הפטנט ושכנוע הבוחנים מטעם משרד רשם הפטנטים בחדשנותו של הפטנט. השוק הגדול של הפטנטים נמצא בארה"ב ולכן פטנטים רבים נשלחים דווקא לשם ודורשים כתיבה באנגלית. בהקשר לכך יש צורך ביכולת הגדרה טובה כדי להבחין בין דקויות ולתארן בפני רשם הפטנטים. זאת על מנת להסביר במה שונה הפטנט המדובר מדברים דומים שהומצאו קודם לכן.

3. הבנה משפטית.

העיסוק בתחום מצריך יכולת ארגונית מפני שיש המון תאריכים שצריך לזכור כל הזמן. תמיד צריך להגיש חומר עד תאריך מסוים. עם זאת אין זה הכרחי שעורך הפטנטים עצמו יהיה בעל יכולת ארגונית גבוהה, ואם אינו עושה זאת באופן אישי הוא צריך לוודא שיהיה
מישהו שידאג לכך.
 
יתרונות:
אחד היתרונות הוא שלומדים דברים חדשים כל הזמן. כל פטנט הרי הוא מעצם הגדרתו דבר חדש.
יתרונות אחרים משתנים ע"פ מקום העבודה: בעריכת פטנטים יש אפשרות לעבוד בחברה המספקת שירות עריכת פטנטים לחברות ויחידים המעוניינים בכך, ויש אפשרות לעבוד בחברה העוסקת בתחום מסוים והמחזיקה עורכי פטנטים משלה. למשל: חברת IBM בתחום המחשבים, או חברת "טבע" בתחום הפרמקולוגיה. שתיהן מעסיקות עורכי פטנטים משלהן. כשעובדים בחברה מהסוג הראשון נחשפים לסוגים רבים של טכנולוגיות. יום אחד אפשר לעבוד על סוג של מדפסת, למשל, יום אחר על תוכנה לסטארט אפ, ופעם אחרת על מכשיר מתחום הרפואה. זו עבודה יותר מגוונת.
לעומת זאת, כשעובדים בחברה העוסקת בתחום מסוים, כגון שתי החברות לעיל, הופכים לבעלי התמצאות רבה באותו תחום ומרגישים יותר כחלק מהצוות המפתח את הפטנט.
 
אחד הדברים שאני נהנה מהם בעבודה הוא המשא ומתן עם הבוחנים, משום שהוא מצריך כושר ניתוח ויכולת להגדיר במדויק את מה שעומד לפניך, ואלו פעולות שאני טוב בהן ואוהב לעשותן.
יתרון נוסף – עריכת פטנטים היא מקצוע שמרגע שמקבלים בו הסמכה אפשר להמשיך לעסוק בו גם כעצמאי. כדי להיות מוסמך בעריכת פטנטים יש לעבור שנתיים התמחות וכן לעבור את מבחני ההסמכה – אחד בכתב ואחד בע"פ. היתרון כעצמאי הוא שאפשר להמשיך לעבוד גם לאחר הפנסיה ולקבוע את אחוז המשרה שרוצים.
 
חסרונות:
בכל הקשור לעריכת פטנטים מדובר בדרך כלל בתהליך ארוך מאד, המתחיל מרגע שאדם מבקש להגיש פטנט ועד שהפטנט נרשם. כשמישהו מגיש פטנט זה יכול לקחת עד שנה וחצי עד שמקבלים תשובה ראשונה ממשרד רשם הפטנטים. לאחר מכן יש תהליך של שכנוע והסבר וכו'. התהליך יכול לפעמים לקחת חמש שנים עד הגיעו לסיום. מצב זה יכול להיות מתסכל מפני שכשעובדים על משהו רוצים לראות שזה הסתיים והצליח, ואילו כאן זה לוקח הרבה זמן.

חסרון נוסף – לאדם שאוהב להשאיר את חותמו במה שהוא עושה זה יכול להיות מסתכל שאין לו הרבה תשומה (input) משלו. תפקיד עורך הפטנטים הוא לערוך את מה שמוגש לו, לא להוסיף משלו. כשיוצא סוף סוף האישור על הפטנט שמו אפילו לא יופיע שם, אלא שם הממציא.
 
תנאי עבודה:
מבחינת ביקוש – למיטב ידיעתי יש ביקוש.
 
שעות העבודה: תלוי אם עובדים כשכירים או כעצמאים.
 
חלקיות משרה: יש אפשרות לעבוד במשרה חלקית.
 
רמת שכר: באופן כללי מעל לממוצע במשק, אך מעבר לכך אני יודע רק מה קורה אצלנו. אינני יודע מה קורה בחברות אחרות.
 
התקדמות מקצועית:
ניתן לעבור לעבודה שמשלמת לך יותר כשכיר או כעצמאי...
הסבה למקצוע אחר זה דבר שלא יצא לי לראות כי בדרך כלל אנשים עושים הסבה ממקצוע אחר אל עריכת פטנטים, כך שהם הגיעו למקצוע אחרי הסבה. אני מניח שאם מישהו עובד כעורך פטנטים בחברה העוסקת בתחום מסוים (בעולם המחשבים/ הנדסה/ ביולוגיה וכו') הוא יכול אולי לעבוד בתחום אחר באותה חברה או בחברה דומה. אדם גם יכול לחזור להתמקד בתחום שממנו הוא בא. אם היה קודם עורך דין הוא יכול עכשיו להתמקד בתחום אחר של עריכת דין, או אם הוא בא מעולם מדעי החיים הוא יכול לעבור לעבודה אחרת בתחום זה וכדו'. מעבר לכך כל הסבה תדרוש מן הסתם לימודים נוספים.

       חזרה למעלה
י
 


רוקחות
 

בוריס פבין, בית שמש. 16 שנים במקצוע.
 
כללי:
אני עובד כרוקח קהילתי בניהול בית מרקחת של קופת חולים. כדי לנהל  בית מרקחת יש צורך להיות מוגדר כרוקח אחראי. מהו רוקח אחראי? ע"פ הגדרות משרד הבריאות יש "רוקח מורשה" ו"רוקח אחראי". רוקח מורשה הוא אדם בעל
תואר ראשון ברוקחות ובעל רשיון משרד הבריאות לעסוק בתחום.

רוקח אחראי הוא רוקח מורשה בעל וותק של שנתיים לפחות, שהגיש בקשה למשרד הבריאות לקבל מינוי של רוקח אחראי. לשם כך עליו לעבור מעין מבחן וראיון. כאשר אדם עובד כרוקח עצמאי בבית מרקחת פרטי חל עליו אותו כלל. הבעלים של בית המרקחת לא חייב להיות רוקח אחראי, אך מי שאחראי בפועל (ולעתים קרובות זה אותו אדם עצמו) חייב להיות רוקח אחראי, דהיינו מי שכבר עבד בתחום שנתיים לפחות וקבל מינוי לכך ממשרד הבריאות.
 
בעקרון מכיל בית מרקחת את שטח הקבלה, מחסן ומעבדה. באופן כללי אפשר לומר שהרוקחות עברה מהפך בעשרות השנים האחרונות, מפני שעד שלב מסוים תפקידו העיקרי של הרוקח היה לרקוח את התרופות. דלפק קבלת התרופות היה מקום קטן, ואילו עיקר העבודה נעשה ע"י הרוקחים בחדרים האחוריים של בית המרקחת. היום עבר מרכז העניינים אל דלפק הקבלה ואילו את המעבדה שוקלים 
לבטל כי כמעט הכל בא מוכן.


תכונות וכישורים:
מבחינת לימודים סף הקבלה הוא גבוה. הדבר לאו דווקא מעיד על אופי העבודה בהמשך, אולם בכל זאת כדי להכנס לתחום יש צורך בציון פסיכומטרי די גבוה.
מדובר בעבודה עם קהל ולכן יש צורך בסבלנות ואמפתיה.
יש צורך בסדר וארגון, כי חלק מהעבודה הוא מיקום התרופות בבית המרקחת וידיעת המיקום כשהתרופה מתבקשת.

ייעוץ לגבי התרופות הוא חלק די משמעותי בעבודת הרוקח הקהילתי. הייתי אומר שכשבעים אחוז מהפונים באים עם מרשם (כשחלק מהם מתייעצים לגבי זה וחלק לא) וכשלושים אחוז מהבאים לבית המרקחת מתייעצים מה לקחת.
 
כמו כן דורשת העבודה לעתים קרובות עשיית כמה דברים במקביל, כאשר אדם אחד מבקש תרופה, אדם שני רק שואל שאלה, הטלפון מצלצל וצריך להביא כמה תרופות ממקומן, לעשות חשבון וכו'. צריך "ללהטט" בין כל העשייה הזאת לבין אנשים שלעתים קרובות הם חולים ובעקבות כך רגישים יותר מהרגיל.
 
בדרך כלל מי שפונים לרוקחות הם אנשים עם נטיה למדעי הטבע, אנשים שמתעניינים בפיתוח תרופות חדשות ובעזרה לאנשים. רוקחים הם פעמים רבות אנשים מעשיים. מדובר בעיסוק מאד מעשי, מוחשי, לא תיאורטי. כמו במקצועות רבים אחרים יש צורך להתעדכן בתחום לעתים קרובות ולכן במשך השנים עוברים הרוקחים השתלמויות שונות.
 
יתרונות:
מדובר במקצוע מעשי שאפשר לעבוד בו מיד אחרי התואר. העבודה נוחה, אפשר לעבוד גם בחצי משרה, יש תנאים סוציאליים. זה מקצוע טוב למי שמתעניין בזה.

יש אנשים רבים שבשבילם זה מהווה מקצוע שמצד אחד הוא רפואי ומצד שני הוא לא כולל עיסוק ישיר, פיסי, עם מטופלים, או עיסוק עם חומרים, והם רואים בכך יתרון. דבר זה נכון יותר לרוקחים קהילתיים ורוקחים קליניים, אולם רוקחים במעבדות ובחברות לייצור תרופות מתעסקים יותר עם חומרים.
 
יש רוקחים שחשים סיפוק בשל העובדה שהם עוזרים לזולת, וכן כאשר הם מצליחים לפתור בעיות שמתעוררות עם לקוחות.

לגבי הגדרת העבודה כעבודה עם אנשים – זה תלוי איפה עובדים. בבתי מרקחת גדולים ברשתות השיווק רואים הרבה אנשים מתחלפים. בבתי מרקחת שכונתיים פוגשים פעמים רבות לקוחות חוזרים. בתעשייה לא עובדים מול לקוחות אלא עם צוות מסוים של אנשים.
 
לגבי מעמד המקצוע בעיני הציבור – הציבור רואה היום בעין טובה את המקצוע והוא נחשב מקצוע מכובד. יש אולי שחיקה מסוימת במעמד המקצוע בעיני הציבור היום כתוצאה מריבוי המידע הקיים באינטרנט, [ואולי כתוצאה מהתמקדות הרוקח הקהילתי במתן תרופות ולא ברקיחתן].
 
חסרונות:
כמו בכל עבודה עם לקוחות יש לפעמים לקוחות לא נעימים. במקצוע הרוקחות הדבר בא לביטוי אף יותר כי אנשים חולים הם לעתים מודאגים, רגישים וכועסים יותר בקלות.
המשכורת אינה תמיד בפרופורציה למשך ההשקעה בלימודים. אפשרויות הקידום די מוגבלות. (אפשר להתקדם לניהול).

גיוון:
העבודה יכולה להיות די שגרתית. לא כל יום מייצר אתגרים. לפעמים כן מגיעים מקרים מעניינים. גם עבור רוקח העוסק במחקר – מחקר יכול להיות די שגרתי, כשיש צורך לחזור על ניסוי אחד פעמים רבות עד להגעה לתוצאות ומסקנות.

גמישות בשעות העבודה:
רוקח לא מחליט על שעות העבודה, אלא צריך לפתוח את בית המרקחת בשעות המקובלות פחות או יותר. שעות הפתיחה שנמסרו לציבור הן השעות שצריך לעמוד בהן, הן בבתי מרקחת של קופות החולים והן בבתי מרקחת פרטיים. כשאין אפשרות להגיע לעבודה יש צורך למצוא רוקח מחליף וזה לא תמיד קל.
 
ביקוש:
הביקוש היום די טוב. בעקרון לא קשה למצוא עבודה. בפריפריה יש יותר צורך ברוקחים. כמובן, אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד חמש שנים.

       חזרה למעלה
 
 
 
 בחירה טובה - חפצי רובלין    טל. 02-9919070,   052-3493113     בית שמש     heftsi@bchiratova.com 
 

Design: Edna Ricklin's studio

לייבסיטי - בניית אתרים